כשהמעבר לכיתה א' מתקרב
הדבר האחרון שאת רוצה זה לגלות שהילד שלך לא הגיע מוכן
בלי לחץ מדאיג, בלי חוברות מתישות, ובלי להוציא אלפי שקלים על אנשי מקצוע בדרך
רק 5 דקות ביום
ואפילו לא בכל יום
וזה מה שהם כתבו
ראיון על הדרך שלי, על קיפי, ועל למה הכנה נכונה לכיתה א' היא לא מותרות
קל להניח שאם הילד שלי עולה לכיתה א'
כנראה שהוא מוכן
אבל זאת בדיוק הטעות שלנו
לעלות לכיתה א' זה לא אותו דבר כמו להגיע מוכן לכיתה א'
וילד שלא מגיע מוכן
לא תמיד יידע להגיד במילים מה עובר עליו
זה יופיע אחרת
וכשילד מתחיל את הדרך שלו בתחושת פער
זה לא נשאר רק בלימודים
זה מחלחל לביטחון, לשמחת החיים שלו
ולדרך שבה הוא תופס את עצמו מול עצמו ומול החברה
את לא מגזימה
את חושבת את זה כי את אמא
כי את מכירה את הילד שלך
ועמוק בפנים את רק רוצה לדעת דבר אחד
שהוא יגיע מוכן
לא מושלם
מוכן
קורס "הכנה לכיתה א'" - תוך 40 דקות (ב-5 דקות ביום)
תקבלי סדר בראש ותביני מה מצופה מהילד שלך בכיתה א'
ואיך לעזור לו, כדי לשלוח אותו הכי מוכן שאפשר
ולהיות רגועה בעצמך - שאת יודעת שהוא באמת מוכן
קורס "הכנה לכיתה א'"
מחולק ל-5 מודולים
שמלמדים אותך בדיוק
איפה הילד שלך עומד
ומה לעשות עכשיו
אמא של אגם, איתמר ובר
נשואה לאיתן, נולדתי ועדיין גרה בראש העין
מורה להוראה מתקנת ומאבחנת דידקטית, בעלת שלושה תארים אקדמיים בחינוך ובלקויות למידה
פתחתי את קיפי מתוך אמונה שכך אצליח להשפיע, לעזור ולשנות יותר את עולמם של ילדים
אני מתמחה ברכישת הקריאה והכתיבה, ועובדת עם ילדים בגילאי גן חובה ועד כיתה ו'
אני פוגשת הרבה ילדים עם לקות למידה, הפרעת קשב, קשיים שפתיים או פערים מתקופת הקורונה והמלחמה
כמעט תמיד יש קושי רגשי שמתלווה - תסכול, הימנעות, חרדה - ולכן אני נוגעת בילדים מבחינה רגשית, הרבה לפני שאני עובדת על מיומנויות
את יודעת מה מסעיר אותי בלילה?
לא ההצלחה האקדמית של הילדים
אלא הרגע ההוא בערב, כשילדה קטנה מסתכלת על אמא שלה ושואלת "למה לי כל כך קשה?"
ראיתי את זה יותר מדי פעמים
ילדים חכמים, מתוקים, רגישים - שהגיעו לכיתה א' בלי כלים
ותוך חודשים ספורים איבדו את האהבה ללמידה
לא בגלל שהם לא טובים, אלא בגלל שאף אחד לא הראה להם איך
אני אמא בעצמי. אני יודעת איך זה מרגיש להסתכל על ילד שלך ולא לדעת אם הוא מוכן
ויודעת שאף הרצאה, ספר או מאמר באינטרנט לא נותנים את התשובה האישית שאת צריכה
לכן בניתי את הקורס הזה
לא להלחיץ אותך
לא להגיד לך שאת לא עושה מספיק
אלא לתת לך את הכלים שאני נותנת בקיפי - אבל מבית, ב-5 דקות ביום
אני מאמינה שככל שההורה מעורב יותר, מנסה להבין את הקשיים ויש לו יותר ידע לגבי התהליכים שמתרחשים
כך ההצלחה של הילד גדולה יותר
הורה בעל ידע הוא מכיל וסבלני יותר
הוא מתרגש מכל הצלחה קטנה
והוא בהכרח מעביר את זה לילד שלו
ספר מודפס שכתבתי בעצמי - מקרב את הילד אלייך ואל המעבר
נשלח עד הבית, רק ל-50 הראשונים
השעון מצלצל. את קמה לפניו
השמש בקושי בחוץ
הוא נכנס למטבח עם הילקוט החדש על הגב
שיער מסורק
את מסתכלת עליו ורואה משהו שלא היה שם בקיץ
הוא יושב, אוכל בשקט
לא מתעצבן על הגרבים
לא צועק שאינו רוצה ללכת
הוא יודע מה הולך לקרות היום ויש לו ביטחון שהוא יסתדר
אתם יוצאים יד ביד
בכניסה לבית הספר הוא מסתכל אלייך
אומר "אמא, ביי" בלי דמעות, בלי פאניקה
ונכנס פנימה
ב-13:30 הוא חוזר
את שואלת איך היה
הוא אומר "כיף"
הוא מספר על ילד שהכיר, על משהו שהמורה הראתה
הוא מחייך
זה ההבדל בין "עולה לכיתה א'"
ל"מוכן לכיתה א'"
הקורס יושב מוכן
הספר מחכה
50 הראשונים נסגרים מהר
שלושה סיפורים משלושה הורים
אותו רגע של "תודה שהיית שם"
בדור שלנו הכי קל להניח הנחות
בתור הורים עסוקים ששואפים
להיות הכי בכל דבר בשביל הילדים שלנו
אנחנו לא תמיד רואים את המציאות מהצד של הילד
לא תמיד יכולים להבין עד הסוף את החששות שלו
הרגישות, חוסר הביטחון והתהיות
אנחנו כן יכולים להבין שיש תחומים בחיים
שאנחנו יכולים להגיד לעצמנו "שחרר"
ויש תחומים בחיים, שאם נשחרר או שלא נתפוס את עצמנו בזמן בשבילו
זה יכול לעלות לנו ביוקר אחר כך
ונעזוב אותנו...
מה שיכול לקרות לילד
בגלל הרגלים לא נכונים שהוא פיתח בהתחלת הדרך
בגלל חוסר מודעות שלו ושלנו לאיך נכון להתנהל
ישפיע לו ממש על האופי והביטחון
גם בעוד תחומים
בגיל הזה עדיין אין בינה לילד להבין במה נכון לו להשקיע
והרבה פעמים הבחירות שלו הן פשוט לא בחירות
הוא עוד לא בשל להבין מה זה לבחור משהו
אז הוא זורם
וכשילד זורם בלי הכוונה
הוא מגיע לאיפה שהדרך לוקחת
ומתעצב בהתאם
זה מוכר אצל הרבה הורים
על זרימה וחוסר לקיחת אחריות
ומהצד השני...
אנחנו יכולים לזהות
בחירות טובות שהורים עשו בשביל הילדים שלהם בתחילת הדרך
רואים את זה בהתנהגות, בהרגלים ובנינוחות של הילד
ואני רק רוצה לשאול אתכם
איזה הורים בא לכם להיות?
כאן ממלאים פרטים
ועוברים לדף מאובטח לרכישת התוכנית